רשמים מכנס Air Power – Insurgency and the War on Terror

הקדמה:

בחודש אוגוסט 2007 השתתפתי בכנס שעסק בסוגיה המטרידה צבאות רבים – מה מקומו של הכוח האווירי בהתמודדות מול איום הטרור.

מטרת הכנס היתה להעריך את טבען ומשמעותן של משימות הכוח האווירי בעבר ובהווה, את תרומתו ואת האתגרים המונחים לפתחו בהווה ובעתיד הנראה לעין.

מארגני הכנס ניסו לכנס פרקטיקנים, עושי מדיניות ואנשי אקדמיה על מנת לנתח נושאים הנמצאים בלב הויכוח הבטחוני אסטרטגי. בפועל הרוב המכריע של המשתתפים היה מבין קציני ה – RAF.  בנוסף השתתף מספר מצומצם מאד של קציני חיל האוויר האמריקאי ואורחים זרים.

להלן מספר התבוננויות:

  1. מקרי בוחן (Case Studies)

א.      במהלך הכנס הוצג מספר רב של מקרי בוחן, החל בהסטוריה הרחוקה יותר של הפעלת אלמנטים אוויריים וכלה בניתוח הפעלת חיל האוויר הישראלי במלחמת לבנון השנייה.

ב.      ההבנות המרכזיות שהוצגו אינן מחדשות לנו רבות אך נכון לציינן ולהדגישן:

1)                        מפקדי מערכה שהשכילו להבין את המורכבות של המערכת בה הם פועלים ואת הצורך בתיאום בין ארגוני, הצליחו להגיע להישגים. לעומתם, מפקדים שהאוריינטציה שלהם היתה צבאית בלבד נכשלו.

2)                        מערכות להן הוגדרו מצבי סיום ( End States ) ריאליים, פרי דיאלוג משמעותי בין הדרג המדיני לצבאי, הצליחו יותר מאלה להן ההגדרות נותרו מעורפלות ועמומות.  בהקשר זה הוצגה מלחמת לבנון השניה כדוגמא להצגת יעדים לא ריאליים, לא מבוררים, עובדה שתרמה רבות לאי ההצלחה

  1. הניתוח של מלחמת לבנון השניה:

א.            גם הניתוח וגם מאמר אותו קיבלתי מקצין בריטי התבססו על מקורות גלויים ועדיין...

ב.            אי ההצלחה נבעה ממספר גורמים:

1)                  הגדרה לא ריאלית של התכלית האסטרטגית.

2)                  קבעון מחשבתי שתחילתו בהפקת לקחים לא נכונה מהמערכת בקוסובו – על פי הבנתם מערכה זו הובילה את צה"ל לתפיסה לפיה ניתן להכריע מהאוויר, תוך שהיא מתעלמת משמונים שנות נסיון הפעלת כוח אווירי בהקשרים רבים ומגוונים.

ג.             גם בהרצאה זו וגם בהתבטאויות אחרות בהקשר המלחמה בלטה התחושה שהביצועים של צה"ל במלחמה זו גרמו נזק לרעיון "הכוח האווירי".  לפיהם, חסידי הכוח האווירי מבטיחים, שוב ושוב, שיש להם את הדרך היעילה ביותר להשיג הכרעה והם כמובן נכשלים. בנסותם למזער את הנזק הם טענו שלא הרעיון כשל אלא שילוב רע בין תכלית אסטרטגית עמומה ובלתי ריאלית, לבין רעיונות מבצעיים רעים, כל זאת בתוספת לחולשה ידועה של זרוע היבשה של צה"ל.

ד.            על פי הבנתם חיל האוויר תקף, באופן נרחב, מטרות תשתית בלבנון, כאשר הם נשענים על דיווחי החיזבללה ותקשורת זרה. הם לא הבינו את התכלית של תקיפות אלו.

 

  1. הקרב המשולב: פה ושם עלתה התחושה שבכל הקשור לקרב המשולב חלה נסיגה.  איכות הסיוע הקרוב באפגניסטן ובעיראק היתה נמוכה. הם חשים שהם מוגבלים על ידי תפיסת הפעלה נוקשה וריכוזית מידי של חיל האוויר, מחד גיסא, ושזרוע היבשה מנסה "להסתדר לבד" מאידך גיסא.
  2. תקשורת: הם חשים שחילות אוויר בכלל הינם "מטרה נוחה" לתקשורת, הן הזרה והן המקומית, קל לעשות מניפולציות הנופלות על אוזניים כרויות.  גם בהתייחסות אלינו וגם בהתייחסם הכללית הם הביעו תסכול רב מאי היכולת להתמודד עם התקשורת העוינת.  

 

עבור לתוכן העמוד