חדש בחלל מספר 13 - 13 בפברואר 2014

חדש בחלל מספר 13 - 13.2.2014

 
 
 
אדם בחלל
 
רוסיה וארה"ב ישתפו פעולה כנגד איומים מהחלל
רוסיה וארה"ב יאגדו את מאמציהם ביצירת טכנולוגיות להדיפת אסטרואידים המאיימים להתנגש בכדור הארץ. כך נמסר בועידה מקוונת שערך השר למצבי חירום ברוסיה ולדימיר פוצ'קוב ובכירים בסוכנות הפדרגלית לניהול מצבי חירום פימה (FEMA).
קרא עוד
 
הצלחה בגידול ירקות בתחנת החלל הבינלאומית
ניסיונות ראשונים של גידול ירקות בתחנת החלל עלו בהצלחה
קרא עוד
 
רכב החלל הסיני התעורר משנתו
לאחר הודעות מעורפלות של הסינים, והערכות שרכב החלל הסיני  YUTU אשר נם את שנתו על הירח לא יתעורר יותר, הודיעו הסינים הבוקר (13.2) כי קלטו שידורי טלמטריה של YUTU.
עדין לא ברור מה מצבו והאם יחזור לתפקד בצורה מלאה.
קרא עוד
 
למה החביא צ'אוצ'סקו את הקוסמונאוט הרומני הראשון מהתקשורת?
ד"ר גנרל דומיטרו דורין פרונאריו, הקוסמונאוט הרומני הראשון, מייסד "התאחדות חוקרי החלל" בה חברים כ-400 מתוך כ-500 האסטרונאוטים, הקוסמונאוטים ותיירי החלל, סיפר בכנס החלל ע"ש אילן רמון כי הרודן הרומני הורה לטלוויזיה שלא לאפשר לאף 'גיבור לאומי' אחר להאפיל עליו * בראיון לאתר הידען כי נענה לבקשתה של רונה רמון להכיר באילן רמון כחבר בהתאחדות.
קרא עוד
 
11 שנה לאסון: ניתן ניתן היה כמעט בוודאות למנוע את אסון קולומביה אילו היו חוקרים בנאס"א אירועי 'כמעט אסון'
מחקר של חוקרים בנאס"א ומחוצה לה, שהתפרסם השבוע בכתב עת לניהול, מספק תובנות על הצורך בתיעוד אירועים שהמזל שיחק בהם תפקיד כדי למנוע אותם, ובפרט על המנהלים להדגיש את חשיבות הנושא בקרב עובדיהם פיטר מדסן, פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת ברינגהם-יאנג חוקר את אווירת הבטיחות בנאס"א מאז אסון התרסקות המעבורת קולומביה בעת כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר
קרא עוד
 
סוליוט 2 – התחנה שהתפרקה בחלל ואשר הסויוזים שיועדו אליה הוסבו למשימות מדעיות קצרות
במאי 1972 עמדו הרוסים לשגר מעבדת חלל אך התוכנית נדחתה ליולי. השיגור נעשה במועד הדחוי אבל תקלה בשלב השני של המשגר גרמה לחזרתו לקרקע ולהשמדתו על מטענו באטמוספירה. ניסיון שיגור נוסף בספטמבר בוטל מראש.  המעבדה התפרקה בחלל, לפני שהקוסמונאוטים הספיקו להגיע אליה ושתי משימות הסויוז שתוכננו אליה הפכו למשימות מדעיות קצרות טווח
 
 
קרא עוד
 
סוליוט 3
ב־25 באפריל 1974 שוגרה מעבדת החלל סוליוט 3. מסלול הטיסה היה 253-243 ק"מ, זווית הנטייה 51.58 מעלות ומשך הקפה 89.78 דקות. מטרות השיגור היו לשפר את תכנון המעבדה, מערכותיה, ציודה, את המחקר מדעי, טכני, רפואי ולערוך ניסויים בטיסות חלל.
קרא עוד
 
אסטרונומיה ואסטרופיזיקה 
 
"ננס חום, שמים אדומים"
דוגמה קיצונית לגוף שמימי המכונה ננס חום, שרואים ממנו שמים אדומים, התגלה בידי צוות אסטרונומים מהמרכז למחקרים אסטרופיסיים באוניברסיטת הרטפורדשייר. ננסים חומים נמצאים על הגבול שבין כוכבי לכת וכוכבים רגילים. הם גדולים מדי מכדי להיחשב כוכבי לכת, אך אין להם מספיק מסה כדי להתיך מימן בליבתם ולהתפתח לכוכבים שלמים.
קרא עוד
 
התגלה הכוכב העתיק ביותר שנוצר זמן קצר לאחר המפץ הגדול
צוות בראשות אסטרונומים באוניברסיטה הלאומית האוסטרלית (ANU) גילו את הכוכב העתיק ביותר ביקום עד כה, שנוצר זמן קצר לאחר המפץ הגדול, לפני כ-13.7 מיליארד שנה.
הגילוי איפשר לאסטרונומים לחקור לראשונה את הכימיה של הכוכבים הראשונים ונתן למדענים כיוון ברור יותר כיצד נראה היקום בינקותו.
קרא עוד
 
מזג האוויר בארה"ב משתגע: המזרח קופא המערב סובל מבצורת
חורף משוגע בארה"ב. כמה סופות שלגים בחוף המזרחי הביאו בצפון לשיאים שליליים שמידות הקור ולתזוזה של קו השלגים בארצות הדרום לחוף האוקיאנוס האטלנטי, איזורים שבהם השלג נדיר, לרבות אטלנטה ג'ורג'יה. במקביל, בחוף המערבי שוררת בצורת שהשפיעה אפילו על אלסקה.
הסיבה לכך היא זרם הסילון. לרוב, הזרם נע מזרחה בקו ישר מעל קנדה או צפון ארה"ב, ואולם החורף הזה הוא גלש דרומה, דבר שיוצר איזורים של לחץ גבוה ובצורת במערב ומעביר את אוויר הקוטב הקר לכיוון דרום מזרח.

קרא עוד
 
ממכתש רמון רואים: סופרנובה קרובה ומאובקת
לפני כשבועיים, קבוצת סטודנטים מלונדון גילתה סופרנובה בגלקסיה קרובה אלינו. מהר מאוד התברר שמדובר בתגלית חשובה, שכן סופרנובות מסוג זה (Type Ia) משמשות אסטרונומים למדידת מרחקים ביקום הרחוק, ולא נצפתה אחת כל כך קרובה כבר עשרות רבות של שנים. הסופרנובה נמצאת בגלקסיה Messier 82, במרחק 12 מיליון שנות אור מאיתנו, גלקסיה בעלת קצב יצירת כוכבים גבוה ותכולה משמעותית של גז ואבק בין כוכבי.
קרא עוד
 
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו שהיקום התחמם מאוחר מהצפוי
מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מעלה, שבניגוד לסברה המדעית המקובלת, החורים השחורים שנוצרו מהכוכבים הראשונים חיממו את הגז ברחבי היקום בתקופה מאוחרת והותירו סימן ברור שאותו תצפיתנים יכולים לאתר באמצעות גלי רדיו.
קרא עוד
 
עוד הוכחה להתחממות: עונת הקרח באיזור הארקטי התקצרה ב-24 ימים לעומת 1950
חוקרים מקנדה שבחנו צילומי לוויין של סוכנות החלל האירופית ונתוני תחנות מדידה קרקעיות גילו כי האגמים בצפון אלסקה מתחילים לקפוא 6 ימים מאוחר יותר ומפשירים 18 יום מוקדם יותר ב-2011 לעומת 1950.
"גילינו כי עובי הקרח ירד מאוד בתגובה להתחממות האקלים באזור", אמרה המחברת הראשית של המאמר כריסטינה סורטו, דוקטורנטית של פרופ' קלוד דוגה במחלקה לגיאוגרפיה וניהול סביבתי באוניברסיטת ווטרלו. . "כשראינו את המספרים בפועל היינו המומים עד כמה דרמטי השינוי." 
קרא עוד
 
כוכב לכת אחד -שתי שמשות, וזה לא טטואין
כמו בכוכב הלכת הבדיוני מסדרת מלחמת הכוכבים, קפלר 34b מקיף בו זמנית את שתי השמשות. ישנן מעט מאוד סביבות יותר קיצוניות מאשר מערכת כוכבים כפולה שבה יכולים להיווצר כוכבי לכת ובכל זאת התגלו כמה כאלה.
חוקרים באוניברסיטת בריסטול בבריטניה הראו כי מרבית כוכבי הלכת נוצרים הרחק מהכוכבים המרכזיים במערכת שלהם ולאחר מכן הם מהגרים פנימה. כך קרה גם לדברי החוקרים במערכת קפלר 34b ובמערכות כוכבי לכת נוספים מחוץ למערכת השמש.
קרא עוד
 
איך נברא היקום יש מאין?
האם אפשרית בריאה של עולם יש מאין? מה היה לפני המפץ הגדול בעקבותיו נוצר היקום? תיאוריה חדשנית שהוצגה על ידי ד"ר מאיה לינקולן וד"ר אבי וסר מאוניברסיטת חיפה, מספקת מענה מקיף בנוגע לאחת מהשאלות המרכזיות והעתיקות ביותר של המדע. התיאוריה, “Creatio ex Nihilo” , שפורסמה בכתב העת “Physics of the Dark Universe” מתבססת על עקרונות מחקר מעולם מערכות המידע – תחום התמחותם של שני החוקרים, ומסבירה כיצד היקום נוצר מ"כלום".
קרא עוד
 
חדש בחלל יוצא לאור אחת לשבועיים במשותף על ידי
 

להתראות בניוזלטר הבא...
עבור לתוכן העמוד