חדש בחלל מס' 34 - 25 בדצמבר 2014

חדש בחלל מספר 34 - 25 בדצמבר 2014

 

הידיעון מופץ פעמיים בחודש 
להרשמה (חינם) הקש כאן 

 

אדם בחלל

 

החלה ההרשמה לכנס החלל הבינלאומי השנתי העשירי ע"ש אל"מ אילן רמון

הכנס יתקיים בתאריכים 28-29 בינואר 2015, בבית חיל האוויר. הכנס מבוצע בשיתוף פעולה של סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.
בכנס יוקדש מושב מיוחד לאתגרים הניצבים לפתחן של מדינות הים התיכון, והפתרונות החלליים לאתגרים אלה; במושבים אחרים יידונו ענייני חקר החלל, חלל וביטחון, תעשיות החלל, חדשנות ויוזמות חלל ייחודיות.
במשתתפים בכנס: ראשי תעשיות החלל הישראליות, מפקד חיל האוויר, סגן מפקד פיקוד החלל של חיל האוויר האמריקאי, מומחים בכירים, אנשי מחקר ואקדמיה, אסטרונאוטים ונציגי נאס"א.
קרא עוד

 

רוסיה ביצעה בהצלחה שיגור בכורה של משגר חדש

המשגר אנגארה (ANGARA) הוא החדיש ביותר בצי הטילים של רוסיה, והוא מיועד לשמש למגוון רחב של משימות שיגור לחלל - החל משיגור לוויינים למסלולים נמוכים, דרך שיגור לווייני תקשורת במסלולים גיאו סטציונריים ושילוח חלליות מחקר למערכת השמש, ועד לשיגורים מאויישים. המשגר עתיד להחליף את משגרי הלוויינים מסדרת פרוטון וסויוז, ולהוות משגר יחיד של תוכניות החלל הרוסיות לעתיד. זהו משגר הלוויינים הראשון שתוכנן ונבנה ברוסיה, בעידן הפוסט סובייטי. טיסת הבכורה בוצעה מהקוסמודרום (שדה שיגור לחלל) "פלסצק", בתנאי מזג אוויר של קור, ושלג - תנאים ייחודיים שרק משגרים רוסיים עומדים בהם. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עקב מלשכתו אחר השיגור- ובירך את צוות המפתחים לאחר הטיסה מוצלחת. 

 

תאריך היעד של תחרות הגוגל לונאר XPRIZE נדחה עד לסוף שנת 2016

XPRIZE , חברה המקיימת תחרויות פרסי תמריצים, הודיעה אתמול כי המועד האחרון לביצוע הטיסה לירח נדחה באופן רשמי עד ל-31 בדצמבר 2016. תחרות הגוגל לונאר XPRIZE , המעניקה פרס בסך 30 מיליון דולר, שמה לה למטרה לאתגר ולעורר מהנדסים ויזמים מכל רחבי העולם לפתח שיטות בעלות עלות נמוכה לחקר חלל רובוטי. כדי לנצח בתחרות הגוגל לונאר XPRIZE על צוות במימון פרטי להנחית בהצלחה רובוט על פני השטח של הירח שינוע לפחות 500 מטרים ויעביר וידאו ותמונות ברזולוציה גבוהה חזרה לכדור הארץ. עמותת SpaceIL, מייצגת את ישראל בתחרות.
קרא עוד

 

נתוני קפלר מגבירים את הסבירות לתפוצה רחבה של החיים ביקום

נתוני טלסקופ החלל קפלר שחיפש במשך מספר שנים אחר כוכבי לכת מחוץ לכדור הארץ מעודדים בכך שהם מגדילים את הסיכויים לגלות כוכב לכת נושא חיים, ואף חיים תבוניים במרחק של אלפי שנות אור בודדות מכדור הארץ.
קרא עוד

 

הגילוי שהמכתש במאדים בו נחת קיוריוסיטי היה אגם מגביר את הסיכוי לחיים מחוץ לכדור הארץ

רכב החלל קיוריוסיטי שנחת לפני למעלה משנתיים (אוגוסט 2012) במכתש גייל במאדים נמצא למעשה בקרקעיתו של אגם עתיק. היותו של המכתש שקוטרו 154 ק"מ אגם מעיד על כך שבעבר היה מאדים דומה יותר לכדור הארץ והיה מתאים לאכלוס בידי חיידקים.
קרא עוד

 

סין התניעה תוכנית לשיגור לוויני ניווט שיתחרו ב-GPS בשנת 2020

סין התניעה תוכנית לשיגור לוויני ניווט שיתחרו ב-GPS בשנת 2020.  תוכנית ביידו (Beidou) שיגרה עד כה 20 לוויינים, והיא מתכוונת להגדיל את המספר ל-35 עד שנת 2020 כדי שתוכל לספק שירות מלא. השלמת המערכת תשמש חממה לשרשרת תעשיות שייבנו סביב הלווינים הללו, ויביאו יתרונות בתחומים מגוונים לרבות מיפוי, תקשורת והתאוששות מאסונות"
קרא עוד

 

 

 

 

אסטרונומיה ואסטרופיסיקה

 

האם במהלך המפץ הגדול נוצר יקום מראה שמתקדם אחורה בזמן?

תורת היחסות שהכתה את הקהילה המדעית בתדהמה בתחילת המאה ה-20 הציגה את הזמן כמימד סימטרי, בדיוק כמו שלושת מימדי המרחב. כלומר לפי היחסות אין שום מניעה לנוע בזמן אחורה או קדימה, או לגרום לזמן להתמתח ולהתכווץ. ואולם ברור לכולם שהזמן, לפחות מנקודת המבט שלנו, נע תמיד קדימה והוא אינו סימטרי.
קרא עוד

 

 

‫ההיפוך המגנטי הקרב של כדור הארץ / אני סניד‬

הקטבים המגנטיים של כדור הארץ, הצפוני והדרומי, התהפכו שוב ושוב פעמים רבות בתולדות כוכב הלכת. הפעם האחרונה היתה לפני כ-780 אלף שנה. ­­גאופיזיקאים החוקרים את השדה המגנטי סבורים זה זמן שהקטבים עומדים אולי להתהפך שוב. ולפי ממצאים חדשים, אפשר שהדבר יקרה מוקדם מן הצפוי. מערך הלוויינים "Swarm"  של סוכנות החלל האירופית גילה שהשדה המגנטי של כדור הארץ נחלש במהירות גדולה פי 10 מכפי שסברו עד כה, עוצמתו פוחתת בכ-5% כל עשר שנים
קרא עוד

 

120 מטאורים לשעה: מטר המטאורים ג'מינידים

בכל שנה בתחילת דצמבר עובר כדור הארץ דרך זרם של פסולת מאובקת מהשביט הסלעי פאתון 3200 (3200 Phaethon ). המעבר הזה גורם ל למטר מטאורים שנמשך לפעמים יותר משבועיים. "מטר הג'מינידים השנה הגיע לשיא ב-13 וב-14 בדצמבר.  "שביט סלעי" הוא סוג של עצמים שמגיע קרוב מאוד לשמש – כל כך קרוב שצריבת השמש גורמת לחומר שעל פניו לפלוט רסיסי סלע. כך יכולים שביטי סלע גם לגדל זנבות שביט, שמהם בסופו של דבר נוצרים המטאורים שנופלים על כדור הארץ.
קרא עוד

 

מים משביט או מאסטרואיד?

רוזטה שופכת אור חדש על תולדות המים בכדוה"א.  אחד המכשירים בחללית רוזטה הוא ספקטרומטר בשם "רוזינה" (Rosina), המסוגל למדוד מרחוק את המסה של חומרים שונים, ובכלל זה של אדי המים הנפלטים מהשביט. הממצאים, המתפרסמים היום בכתב העת Science, העלו כי בקרח של השביט "צ'וריומוב גרסימנקו" ריכוז המים הכבדים גבוה פי שלושה בערך מריכוזם במי האוקיינוסים שלנו, וגם גבוה במידה ניכרת מזה שנמצא על שביטים אחרים. 
קרא עוד

 

מדוע אי אפשר לצלם מכדור הארץ גַּרמֵי שמים רחוקים, וצריך לשלוח לשם כך טֵלֶסקוֹפּים לחלל?

מדוע יש צורך לשלוח את המצלמות לחלל? למה איננו יכולים לצלם מכדור הארץ?
התשובה נמצאת בשכבת האַטמוֹספֵרה של כדור הארץ, שמסנֶנת אורכֵי גל שונים. מהי אותה "מִסננת" וכיצד היא קשורה לאֵפֵקט החממה, שאלות אלה מעסיקים אותנו רבות.
קרא עוד

 

הידיעון מופץ פעמיים בחודש 
להרשמה (חינם) הקש כאן 
 
Send to friend  
עבור לתוכן העמוד