חדש בחלל מס' 40 - 15 באפריל 2015

ס' 1
ידיעון מספר 40, 15 באפריל 2015

 
 
 
אדם בחלל

ֿ SpiderFab מתקן בנייה בחלל
הטכנולוגיה שמפתחת חברת  Tethers Unlimited, Inc נועדה לבניה אוטומטית של מבנים גדולים ורב תכליתיים בחלל כגון אנטנות באורך של קילומטרים, קולטי שמש ומבנים אחרים.    המערכת בנויה מרובוט דמוי עכביש ומדפסת תלת מימד.  היתרון העיקרי של יכולת ייצור בחלל יהיה שיפור בסדרי גודל ביעילות האחסון ובמסת המערכות, דבר שיאפשר לנאס"א להשתמש במשגרים קטנים וזולים כדי להתקין מערכות גדולות משמעותית מאלו שאפשריים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כיום. 
קרא עוד
 
נאס"א שיגרה לחלל תאום זהה ובוחנת כיצד משפיעה שהות של שנה בחלל על האסטרונאוטים
כיום אסטרונאוטים נשלחים לתחנת החלל לתקופות של ששה חודשים, אבל משימה למאדים תימשך לפחות שנתיים וחצי. כדי לנסות להתמודד עם הבעיה, שיגרו נאס"א וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס שני אסטרונאוטים, אמריקני ורוסי, למשימה מיוחדת: שנה שלמה בתחנת החלל הבין לאומית. בשיגורו של סקוט קלי למשימה, קיבלה נאס"א בונוס נוסף: הזדמנות להשוות בין שני תאומים זהים, כשאחד מהם בחלל והאחר – על כדור הארץ.  
קרא עוד
 
ננו חלליות למיקרו ירחים
ננו לוויינים רבים נבנים על ידי מוסדות חינוך ופועלים בחלל בקרבת כדור הארץ. מדוע לא לשלוח אותם גם לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש, למשל לחקר ירחים קטנים שעד כה לא השתלם? הפתרון המתאים הוא פיתוח חלליות זעירות משקל של עד 10 ק"ג כל אחד. על כל חללית שתשוגר לאחד מכוכבי לכת אלה תהיה פלטפורמה ועליה עשרות חלליות כאלה. כאשר חללית עוברת ליד ירחון כזה היא משחררת חללית זעירה הנעה לעברו ומתרסקת על פניו. במהלך כל מסעה של חללית זו היא מצלמת את פני הקרקע שלו לרבות מדידות ספקטרוסקופיות ומשדרת מידע זה לחללית האם ומשם הוא משודר לכדור הארץ.
קרא עוד
 
מדוע לא נפגשו בני אדם עם חייזרים?
האדם מייצר אותות רדיו מלאכותיים רק מזה כ־120 שנה, פרק זמן זעיר בהיסטוריה של כדור הארץ. האותות הראשונים היו גם חלשים מאד. אבל גם אם נניח שהאותות הראשונים נעו במרחבי החלל ושמישהו מאזין להם, עדיין יש מרחק עצום שיש לחצות. המרחקים למערכות שמש „קרובות” הם בסדר גודל של עשרות שנות אור. אנחנו גם יודעים שמהירות האור היא גבול שלא ניתן לחצותו.
קרא עוד
 
האם כדאי לנו לפגוש חוצנים? האם כדאי להם לפגוש אותנו?
אנחנו מין מוצלח מאד. אנחנו השמדנו כמעט את כל בעלי החיים הגדולים, פרט לאלה שבהם מצאנו שימוש כמקור מזון או כבהמות עבודה. היצור התבוני היחיד שפגשנו לא שרד. לאחר מכן התפנינו לחסל את בני מיננו תוך שאנחנו מחפשים תכונות שבהן הם שונים מאתנו. אנחנו גם רוצים לפגוש חייזרים, מאד רוצים. השאלה מה תהיינה התוצאות של מפגש זה
קרא עוד
 
אסטרונומיה ואסטרופיזיקה 
 
מדענית בנאס"א "בתוך 20-30 שנה נוכל לגלות חיים בחלל, אך לא בהכרח תבוניים (וידאו)
בפאנל שנערך במטה נאס"א אמרה המדענית הראשית של הסוכנות אלן סטופן: "איננו מדברים על אנשים ירוקים קטנים, אנחנו מדברים על חיידקים קטנים".  "אנו יודעים היכן לחפש, אנו יודעים כיצד לחפש" אומרת אלן סטופן במהלך פאנל שעסק בחיפושיה של נאס"א אחר צורות חיים זרות ועולמות המתאימים לחיים. "במרבית המקרים, יש לנו את הטכנולוגיה ואנו בדרך להטמיע אותה."
קרא עוד
 
מולקולות אורגניות מורכבות, הבסיס לחיים, התגלו בדיסקה של מערכת שמש בהתהוות
לראשונה הצליחו אסטרונומים לגלות נוכחות של מולקולות אורגניות מורכבות, אבני הבניין של החיים, בדיסקה קדם פלנטרית המקיפה כוכב צעיר. הגילוי בוצע באמצעות מערך הטלסקופים אלמה the Atacama Large Millimeter/submillimeter Array  והוא מאשר כי התנאים שאפשרו חיים בכדור הארץ אינם ייחודיים ביקום. הממצאים התפרסמו בגיליון ה-9 באפריל של כתב העת נייצ'ר.
קרא עוד
 
חוקרים ישראלים מדדו במדויק את אורך היום בשבתאי: "מדהים לראות שבשנת 2015 עדיין חסרים לנו פרטים בסיסיים על גופים במערכת השמש"
"מכיוון ששבתאי עשוי גזים, אין לו פני שטח יציבים, ולכן לא ניתן לקבוע את זמן הסיבוב שלו בשיטה המקובלת עבור כוכבי לכת מוצקים: בחירת סימן מזהה על פני השטח, ומדידת הזמן החולף עד שהוא נצפה שנית.  ד"ר חלד ועמיתיה בחרו לתקוף את השאלה באמצעות שיטת חישוב המכונה 'אופטימיזציה סטטיסטית', שבעזרתה העריכו את מהירות הסיבוב של כוכב הלכת על ידי קישור לשדה הגרביטציה שלו, דחיסות החומר וצורתו הפחוסה. בדרך זו הם חישבו זמן סיבוב המתאים באופן מיטבי למידע הקיים: 10 שעות, 32 דקות ו-45 שניות.
קרא עוד
 
במרכז שביל החלב נחשף "מפעל האבק" של סופרנובה
כל סופרנובה העשירה את האבק הבין כוכבי בעוד חומרים כבדים, עד שלבסוף הגענו להרכב הנוכחי, שממנו כולנו עשויים (פחמן, חמצן, ברזל וכו'). ואולם עד כה לא ניתן היה לצפות בתהליך והוא נותר תיאורטי. עכשיו צולם "האקדח המעשן". כשהם צופים עמוק לתוך מרכז שביל החלב הצליחו אסטרונומים לבצע את התצפיות הישירות הראשונות – באמצעות טלסקופ תת-אדום. "האבק עצמו חשוב מכיוון שזה החומר שממנו נוצרו הכוכבים וכוכבי הלכת כמו השמש וכדור הארץ בהתאמה.  
קרא עוד
 
רוזטה גילתה את המולקולה המבוקשת ביותר – חנקן גזי
החללית רוזטה, המקיפה את גלעין השביט 67P - צ'וריומוב-גראסימנקו גילתה לראשונה אי פעם חנקן במצב גזי על פני שביט. מדובר ברמז לשלבים הראשונים של היווצרות מערכת השמש. חנקן נוזלי – N2 הוא המולקולה העיקרית באטמוספרת כדור הארץ והיא נוכחת גם באטמוספרות ועל פני השטח של פלוטו ושל הירח השבתאי טריטון. היא נחשבת לצורת הופעת החנקן העיקרית בערפילית המוקדמת שממנה נוצרה מערכת השמש.
 
קרא עוד
 
הדמיה הוכיחה: הירח נוצר מחומר שהועף מכדור הארץ בעת התנגשות גוף גדול
"המשמעות היא שההיסטוריה של 'טיה' הביאה דווקא אותה – ולא גופים אחרים – קרוב לכדור הארץ," מסבירה אלסנדרה מסטרובונו-בטיסטי. "במילים אחרות, 'טיה' וכדור הארץ גדלו באותו אזור, ולכן התגבשו מחומרים דומים. בשלב מסוים הם אכן התנגשו זה בזה, אירוע שגרם להתזת חומר מ'טיה', וחלק מהחומר הזה הפך לימים לירח. כך אנו מיישבים בעצם בין מה שנתפס עד כה כסתירה בין האופן שבו נוצרים ירחים (מהחומר הניתז מהגוף הפוגע) לבין הדמיון בין הארץ לירח, שגרם לקהילה המדעית להאמין בטעות שהירח נוצר מכדור הארץ ולא מ'טיה'."
קרא עוד
 
אורנוס – אורון: ממצאים מהשנים האחרונות
מאז שוויג'ר 2 חלפה ליד אורנוס ב-1986 לא שוגרה אליו שום חללית. לפיכך כל התצפיות והמחקרים של כוכב לכת זה נעשו ונעשים באמצעות תצפיות טלסקופיות מכדור הארץ ומטלסקופ החלל האבל. קיים הבדל משמעותי בין תצפיות טלסקופיות לבין אלה הנעשות מחללית המקיפה כוכב לכת או נוחתת על פניו. לכן כל המחקרים של אורנוס הם בבחינת הצצה ואפילו פחות מכך. השיפור שנעשה בשנים האחרונות בציוד הטלסקופי מאפשר להבחין בפרטים נוספים, ביחס למה שהיה ידוע קודם לכן. במאמר זה נציג פרטים אלה.
קרא עוד
 
חדש בחלל יוצא לאור אחת לשבועיים במשותף על ידי
 
עבור לתוכן העמוד