חיל האויר ומלחמתו בטרור

                           נכתב על ידי סא"ל (מיל) אייל אחיקר

 

על מנת להתמודד עם השאלה  :מהו תפקידו של חיל האויר  במלחמתו בטרור ומהיא מידת המוסריות בכך? יש להגדיר תחילה מהו טרור ומהו יעודו של חיל האויר. חשיבות ההגדרות היא לאפשר לשומע או לקורא להבין למה התכוון המחבר, ששניהם ידברו באותה שפה.

 

הגדרת הטרור היא סוגיה שבכל העולם מתלבטים בה. בהגדרה (שניתנה ביום העיון) נאמר :"הטרור הוא פעולה המופעלת כנגד אזרחים על מנת לקדם אינטרסים כנגד המשטר." בהתאם להגדרה זו הרי שהפצצות בעלות הברית כנגד גרמניה ,במלחמת העולם ה-2  היו אף הן פעולות טרור. נושא השרוי במחלוקת גם בימינו. (כדאי לציין שהפצצות אלו לא רק שלא השיגו את מטרתן אלא פעלו לחיזוק המורל של הגרמנים ולהגברת היצור, וגרמו למותם של כ-150 אלף אנשי צוות אויר בריטיים ואמריקאים כאשר הנזק שנגרם לגרמנים בנפש היה כ- 600 אלף הרוגים וכמליון פצועים.)

 

ההגדרה הנראית לי כמתאימה לטרור הינה: "טרור הינו פעולה אלימה או/ו הסתה כנגד אזרחים במטרה ליצור תשומת לב או/ו אהדה לאדם או לקבוצת אנשים מתוך כונה להשיג מטרות ואינטרסים המנוגדים למשטר או לחוקים שנקבעו על ידו או לחוקי המוסר האונברסלים המקובלים בתרבות המערב."

 

הטרור יכול לשאת אופי וצורה שונה, החל מאדם בודד הלוקח סכין ודוקר אנשים ברחוב או כלי יריה  ויורה ללא הבחנה  בעוברים ושבים. או קבוצת אנשים בעלי רעיונות אנרכיסטים או אחרים שרוצים להפיצם, (קבוצת בידר מיינהוף בגרמניה או הצבא האדום ביפן) או קבוצה עם אידאולוגיות שונות המנסות לכפות אותם בכח פצצות המופעלות במקומות ציבוריים. זו יכולה להיות גם מדינה תומכת טרור או המבצעת פעולות טרור בעצמה.

 

קשה אך אפשרי להלחם בטרור, כך היה במלזיה ע"י הבריטים או הצרפתים באלגיריה ב-1958.  הקושי נובע מכך שלא ניתן לצפות מראש במפגע בודד שלפתע מחליט לבצע פעולת טרור, אולם קבוצה שפעולותיה אינן חד פעמיות תחוסל לבסוף על ידי כוחות הבטחון.

 

יותר קשה להלחם בקבוצה הנתמכת על ידי האוכלוסיה בה היא יושבת ועוד יותר קשה כנגד מדינת טרור או תומכת טרור, ישנן אפשרויות כמו חרם או סנקציות אולם הדרך העקרית היא לצאת למלחמה כנגדה ,החלטה לא קלה מעשית ומוסרית גם למעצמה עולמית כמו אר"הב, גם לכך יש את הדוגמאות : רוסיה בצצניה, נא"טו ביגוסלביה, אר"הב באפגאניסטן ועיראק.

 

סוג הטרור הקשה ביותר הוא הטרור הניזון מאידאולוגיה דתית ו/או לאומית המסתתר מאחורי סיסמאות כמו:  

מלחמת שחרור, או כנגד גזענות כי לסוג כזה של נמוקים יש הרבה תומכים :בודדים, קבוצות ומדינות. הדוגמה העקרית לכך הוא הטרור הפועל בשם האיסלאם טרור השולט כיום בזירה הבין לאומית ומשמש כגורם עיקרי לסכסוכים העולמיים.

 

הטרור איננו בעיה יחודית לדמוקרטיה  והטרור (במיוחד האיסלאמי) פועל גם במדינות עם משטר דיקטטורי,(כמו באלגיריה סין ועור.) יש גם מדינות הפועלות בטרור כנגד אזרחיהן והשוללות מהן את זכויות האזרח שלהם, גם במדינות טוטאליטאריות וגם בדמוקרטיות.

 

שאלה עקרית העולה מפעולות טרור היא:  האם הטרור מהוה סכנה קיומית או אסטרטגית  למדינה?

 

אין ספק שהטרור מהוה קושי רב בשגרת החיים מהווה גורם מפריע לרמת החיים ולהתפתחות כלכלית אולם איום ממשי יכול להיות רק במקרה של שמוש בנשק לא קונווציונלי כמו נשק כימי, ביאולוגי או גרעיני. או אפילו כנגד תעשיה המהווה גורם מרכזי לחיים הכלכליים כמו תעשית הנפט.

 

גם כנגד הטרור שאינו מהוה סכנה קיומית אך הפוגע באנשים נשאלת השאלה באילו צעדים על המדינה לנקוט ומהוא הקו האדום שגם למדינה אסור לעבור בפגיעה באזרחים תוך כדי מלחמתה בטרור?

 

במלים אחרות מהיא מידת המוסר שהמדינה חייבת לפעול לפיה?

 

מדינת חוק לא יכולה לשנות את חוקיה ומידת המוסר שלה כל פעם לפי מצב רוח או לחצים פוליטיים או אירועים חדשים או לפי איזה מקרה פרטי. היא יכולה אולי לעשות זאת אבל אז היא כבר לא מדינת חוק.

   

חוקי מוסר נועדו לשמש את המדינה לתמיד. המוסר הוא מוסר המבוסס על מסורת תרבות וערכים שנקבעו בקום המדינה.  מדינה החושבת עצמה למדינה דמוקרטית חיבת לחיות לפי  המוסר האונברסלי המקובל  על המדינות הדמוקרטיות  והתרבות המערבית והאמנות הבין לאומיות שהתקבלו על ידן,( גם אם חלקן לא מקיים אותם או חלקים מתוכם)

 

ניתן לסכם את המוסר האוניברסלי: "יש לתת לכל אדם את החופש לחיות בבטחון ולפי מצפונו מבחינת עיסוקו, דתו, מינו, חרות ושיוויון ההזדמנויות, כל עוד אין הוא פוגע באחרים". על המדינה לתת לו את האפשרות לכך ואת ההגנה הדרושה לו כנגד פעולות טרור או פשע, תוך כדי שמירה על חוקיה, מבלי לפגוע בהם, גם אם חוקים אלו מפריעים לפעולה זו, דוגמה לכך הינה המלחמה בפשע.

 

גם במלחמה בטרור יש לשמור על הכללים: "לא פוגעים בחוקים, לא פוגעים באזרחים חפים,לא מטילים עונשים קיבוציים, ולא מפעילים כנגדם טרור. החובה לשמור על כללים אלו הם בראש וראשונה לטובת המדינה עצמה. הנמוקים לכך:

 

החוקים שנקבעו, נקבעו מתוך המחשבה שאלו החוקים הטובים ביותר  לחיות  נכון, פגיעה בהם היא פגיעה עצמית ובדרך שנבחרה. פגיעה בהם מורידה את המדינה לרמה של יריביה. פגיעה בעקרונות הנראים כשוליים מתדרדרת במהירות לפגיעה בעקרונות העקריים המסכנים את קיומה של הדמוקרטיה. הדבר פוגע  בחינוכו של הדור הצעיר הרואה בחוסר היציבות בשינויים ובאי שמירה על הערכים את האפשרות לאנרכיה.

 

לכן אסור לשנות חוקים, אסור לפגוע באזרחים, (אם אזרחים נפגעים בטעות יש לראות בכך תאונה כפי שקורות תאונות גם כנגד כוחותינו.)

 

למלחמה בטרור יש פנים רבות, הבסיס לכולן הוא המודיעין המתחיל עוד לפני ביצוע פעולת הטרור. במעקב אחרי התארגנויות, חשודים, קיצוניים והגורמים העולמיים הקשורים לטרור. דבר הדורש שיתוף פעולה בין לאומי.

 

השלב השני הוא :מניעה, ע"י מעצר חשודים, מניעת הברחות של אמצעי חבלה, שמירה והגנה.

 

השלב השלישי הוא מלחמה בטרור מאסרים ומלחמה פיזית בטרוריסטים או בתומכים בהם. מלחמה זו יש לבצע בכל האמצעים הטכנולוגים  והמשאבים הקימים ובכל הכלים.

 

הצבא הוא אחד הכלים האלה כמו : מוסד, שב"כ, משטרה. הדרג המדיני הוא הקובע באיזה כלי להשתמש וכאשר המשימה מוטלת על הצבא, הצבא יקבע באיזה כלי העומד לרשותו הוא ישיג את המטרה.

 

מכאן נוכע יעודו של חיל האויר: "להיות כלי לבצוע המשימות שיוטלו עליו ואשר אותן הוא יבצע בצורה הטובה ביותר בגלל הכלים שברשותו, הכישורים, והתכונות המיוחדות שלו. אחת השימות  שתוטל  עליו היא הסיוע למלחמה בטרורסיוע זה יכול להינתן  באספקת מודיעין לפני ובזמן אמת, סיוע באש לכוחות הפועלים בשטח, אספקה, תובלה ופעילויות אלו בטווחים רחוקים. אולם אין בסיוע זה  להיות אסטרטגי ,זאת אומרת להכניע את הטרור למעט אולי במקרה של השמדת ההנהגה. (להפצצת בתים אין ערך אסטרטגי וגם לא טקטי). לפעמים הכח העומד לרשות הצבא ,מונע מלפעול בצורה מתוחכמת וביוזמה הפעלת כח ויותר כח רק גורמת להגברת המוטיבציה אצל היריב ולאהדה כלפיו בעולם בגלל שנפגעים יותר אזרחים.

 

ניתן לסכם ולומר כשם שהחוק והמשטרה אינם משנים את הכללים מדי פעם למרות שהפושעים מעמידים עצמם מעל לחוק גם במלחמה יש לשמור על כללים אלו אם ברצוננו לשמור על המדינה כמדינה דמוקרטית, על חיל האויר לראות עצמו ככלי בעל תכונות מסוימות המאפשרות לו לסייע במלחמה בטרור ודאי לא לבד, ועליו להכין עצמו לכך בנוסף לשאר משימותיו.

עבור לתוכן העמוד