הערכת האיום האיראני בעקבות הדו"ח המודיעיני האמריקני האחרון

 

נכתב על ידי :  איתן בן אליהו, אלוף (מיל) מפקד חיל האויר בעבר

10 דצמבר 2007

 

 

קומפלקס הגרעין האיראני כולל פעילויות ללא יוצא מן הכלל מקצה לקצה:

  • פוטנציאל של 30.000 טון אוראניום במחצבות אורניום ביאזד, ובאזור אנדאר אבאס.
  • כור מים כבדים למחקר.
  • מפעל להפיכת אורניום לגז באיספהן.
  • מפעל להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות גז בנאטאז.
  • מפעל מים כבדים להפקת פלוטוניום  בארק.
  • מפעל להעשרת אורניום  בטכנולוגיית הפרדה באמצעות איזוטופ לייזר. (כמויות קטנות).
  • פעילות מדעית במעבדות מחקר גרעין בטהרן ובמרכז לניסוי חומרים שם מבצעים ניסויים במתכת האורניום.

 

במקביל, כידוע, האיראנים פיתחו טילים בליסטיים לטווחים של 1200 ק"מ ו 2500 ק"מ. עם יכולת נשיאת ראשי נפץ להשמדה המונית.

 

על רקע זה פורסם הדו"ח המודיעיני האמריקני האחרון.  הדו"ח נופל על אוזניו של ציבור שמטבעו אינו שש לקבל הערכות מודיעיניות המצביעות על התפתחות סכנה חמורה לביטחונו.

 

בציבור יש מעין עצלות קולקטיבית לקבל הערכות מודיעיניות מחמירות.

קשה פי כמה כשרוצים להסביר ולשכנע בעניינים כאלה את דעת הקהל העולמית ואת מנהיגיו.

לכל מדינה ולכל ממשלה יש את האינטרסים, העדיפויות והקדימויות שלה, קשה להביא את כולם להסכים לאותה הערכה ולקבל את המסקנה הנדרשת.

 

קשה פי כמה לשכנע כאשר בעקבות הערכה חמורה נדרשת החלטה לפעולת מניעה כנגד הצד השני ובוודאי אם על פי המסקנה צריך לנקוט יוזמה צבאית. הציבור היה שמח שמישהו יעזור לו לפסול הערכה כזו. שדי  בידיעה או בהערכה סותרת או אפילו רק מסתייגת אחת, כדי לפגום בכל המאמץ ולהפוך את דעת הקהל.

 

זוהי המציאות, שבתוכה זה כמה שנים, מתנהלת המערכה למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני וכך בעקבות דו"ח קצר של המועצה למודיעין לאומי של ארה"ב המערכה הזו נפגעה קשות.

נכון, הדו"ח קובע שהחל משנת 2003 הקפיאה איראן את פיתוח הפצצה עצמה, הדו"ח גם קובע שרק בעוד כמה שנים יהיה בידי איראן מספיק חומר בקיע לבניית פצצה. אבל עיון מדוקדק בדו"ח מלמד גם את הדברים הבאים:

א. החל משנת 1980 ועד שנת 2003 היה מאמץ ברור להגיע לנשק גרעיני

ב. מאמציה של אירן כללו גם רכש של רכיבים ממדינות אחרות

ג. לא ידוע אם רכשו או נמצאים בתהליך רכש של כל הרכיבים הדרושים לבניית פצצה

ד. יש לאיראן את היכולת הטכנית לפתח בעצמה את כל הרכיבים החסרים להשלמת פיתוח הפצצה. ה. לדעת הכותבים, בשום פנים ואופן לא ניתן לומר שאירן תתמיד במדיניות זו, יתר על כן, הדו"ח קובע שאירן יכולה בהחלט לשוב מיידית למדיניות הקודמת

 

החשוב מכל, הדו"ח קובע במפורש שהקפאת פיתוח הפצצה נובעת מהלחץ הבינלאומי שהופעל על ממשלת איראן ועל מנהיגיה. כותבי הדו"ח מסבירים שמנהיגי איראן שוקלים נימוקים מדיניים, כלכליים וביטחוניים.

 

למנהיגי איראן חשובה התדמית של מדינתם ובמיוחד מידת השפעתה על האזור. הכותבים סבורים שהלחץ על איראן הוא זה שהניב את התוצאות  ולכן אין שאלה האם להמשיך בלחץ אלא רק מהו המינון הנכון במדיניות שיש לנקוט  מעתה ואילך. האם נכון לפגוע בעיקר בתדמית של איראן, האם לפגוע יותר או פחות במעמדה בקרב מדינות האזור, האם לערער את כלכלתה או לפגוע בעיקר בביטחונה.

 

זהו רגע קריטי שבו עלינו לפעול במהירות לחידוש הקונסנזוס נגד הפצצה ובעד יוזמות למניעתה. דווקא בעקבות הדו"ח אסור להוריד את הלחץ הבינלאומי אלא להגביר אותו, אסור לפסול את האופציה הצבאית אלה להמשיך לחזק אותה אחרת מאמץ של שנים עלול לרדת לטמיון, איראן תיווכח שנקטה בצעד "חכם" על ידי האצת היכולת הגרעינית בשילוב עם הקפאת הפצצה עצמה. תרגיל מבריק שבאמצעותו הורידו מעליהם את הלחץ ויצאו מחוזקים בזירה הבינלאומית. מעתה בידיהם להמשיך במלא המרץ את הפקת החומר הגרעיני ולבטל במועד מתאים את ההקפאה ולשוב למדיניות הקודמת בכל עת שתהיה נוחה להם. הסכנה אם כן, לא פחתה אלא להיפך היא גברה.

 

 

עבור לתוכן העמוד