ההתפרצות הוולקנית שסגרה את המרחב האוירי של אירופה

 

             

החודש התרחש משבר התעופה הכלכלי הגדול בהיסטוריה.

ב 14 לאפריל התפרץ הר הגעש באיסלנד וגרם לענן אפר וולקני שהתפשט במהרה וכיסה את רוב החלק המערבי של אירופה.

 

 

עד לתאריך ה 21 לחודש בוטלו מעל 100,000 טיסות שגרמו לנזק משוער של 1.7 בליון אירו.

לאורך משך הזמן שתואר הופצו כל 6 שעות מפות המתארות את התפשטות הענן.  שדות בגבולות הענן נפתחו ונסגרו חליפין. אמצעי התחבורה האחרים, היבשתיים והימיים, עבדו במלוא התפוקה ולא עמדו בהספק הנדרש.

להלן דוגמא של מפת התפשטות הענן כפי שהופצו כול 6 שעות:

 

קצת היסטוריה – ידועים שני מקרים בהם נכנסו מטוסים לענן אפר וולקני, BA-009 in 1982 ו- KLM-867 in 1989.
בשני המקרים נכנסו מטוסי ג'מבו 747 לתוך ענן אפר וולקני וכול ארבעת המנועים כבו. 
בשני המקרים המטוסים יצאו מהענן והצליחו להניע מחדש חלק או את כול ארבעת המנועים.
להרחבה ראה הקישורים הבאים:

http://en.wikipedia.org/wiki/British_Airways_Flight_9

http://en.wikipedia.org/wiki/KLM_Flight_867

 

הסיכונים בכניסה לענן אפר וולקני, מהקל אל הכבד:

·         פגיעות במעטפת המטוס, שפשופי צבע ופגיעה באנטנות וחלקים רגישים אחרים כתוצאה מפגיעת החלקיקים.

·         כביית מנועים בגלל חוסר חמצן לבעירה בתוך הענן הסמיך, במקרה זה ניתן להניע מנועים ביציאה מהענן.

·         התכת האפר הוולקני לכדי חומר קראמי המצפה פתחים ומעברים של דלק אוויר וסנסורים שונים בתא השריפה של המנוע.  במקרים כאלה לא תמיד ניתן יהיה להניע מנוע שנפגע.

תמונות נזק אפר וולקני למנוע F-18 שפורסמו ע"י חיל האוויר הפיני:

 

              

פעולות החרום המוגדרות לטייסים במקרה של כניסה לענן אפר וולקני הנן הפחתת כוח מנוע ע"מ להוריד את טמפרטורת השריפה תוך תמרון ליציאה מיידית מהענן.  למרות הנטייה הטבעית להגביר כוח ולצאת במהירות מהענן זוהי טעות שעלולה להביא להתכת החומר וגרימת נזק בלתי הפיך למנועים.

עיקר הבעיה היה חוסר מידע של מקבלי ההחלטות באשר לסיכון של טיסה בתוך או בנוכחות ענן האפר הוולקני.

לחצים אדירים של חברות התעופה, לאור ההפסדים הגדולים, ייתכן שהשפיעו במעט על מקבלי ההחלטות באשר לפתיחה המחודשת של המרחבים האוויריים.

אחת הבעיות הגדולות היא שבאזורים מרוחקים ממקום ההתפרצות לא ניתן לראות בצורה טובה את הענן, ראו דוגמה:

 

 

 טייסים רבים, במיוחד אלה ש"נתקעו" בלונדון, התלוננו על כך שלא ברור מדוע הסגירה בתוקף שהרי השמיים צחים.  נראה כי הראות האנכית דרך הענן טובה אבל במבט אופקי התמונה נראית קצת אחרת.
בנוסף, להערכתי, לא ניתן לראות את הענן במכ"מי המטוסים שהרי אלה נבנו ונועדו לגלות ריכוזי מים ולחות.  אם כך הרי שעובדה זו מגדילה את הסיכון בתנאי ראות מוגבלים ולילה.
כך או כך, אין מידע מספק מה הצפיפות או הסמיכות בה כן ניתן לבצע טיסות בטוחות ולכן נמשך הסגר עד שמקבלי ההחלטות לקחו על עצמם לפתוח את המרחבים האוויריים.

אין ספק שהאירוע ילמד וייחקר לעומק למען הגדרת מקרים ותגובות לפעם הבאה שזו בוודאי תבוא במוקדם או במאוחר.

להרחבה ותמונות נוספות:

http://avherald.com/h?article=42a1e5b1&opt=0

            

 

 

עבור לתוכן העמוד